בן משה ושולה. נולד ביום כ' באב תשי"ח (6.8.1958) בתל אביב. למד בבית הספר היסודי שבהוד השרון. פרץ נקרא ע"ש סבו ז"ל שהלך לעולמו, ברוסיה, בשנת 1944. מגיל צעיר התעניין בספורט ועסק בריצה. הוא אהב משחקי כדור והקדיש שעות רבות למשחק הכדורגל. בתום לימודיו בבית הספר היסודי נתקבל פרץ לעבודה בנגריה. כנער חרוץ וממושמע התחבב עד מהרה על בעלי הנגרייה והם נתנו בו אמון מלא. חלק ממשכורתו נתן פרץ להוריו, כעזרה בכלכלת המשפחה. הוא אהב מאד את אחיו הקטנים ממנו, עזר להם בכול וקנה להם מתנות רבות מכספו. הוא חונך על ברכי אהבת המולדת והנאמנות לעם ולמדינה. כך מיד כשפרצה מלחמת יום הכיפורים ביקש לתרום דם בתחנת מגן דוד אדום והתאכזב מאוד כשסירבו לו מחמת גילו הצעיר. יחסו המיוחד של פרץ לערכי המדינה והחברה בא לגילו גם בעת שירותו הצבאי.

פרץ גויס לצה"ל במרס 1976 והתנדב לחיל הרגלים כצנחן. הוא סיים את הטירונות בהצלחה והשתלם בקורס צניחה. מעולם לא התלונן על הקשיים ועל הווי החיים בצה"ל. פרץ צוין לשבח בידי מפקדיו ומילא את תפקידו במסירות ובאחריות.

ביום כ"ג באייר תשל"ז (10.5.1977) נפל פרץ בעת מילוי תפקידו בהתרסקות מסוק בבקעת הירדן. באסון זה נהרגו 54 חיילים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבקרית שאול. השאיר אחריו הורים, שני אחים ושתי אחיות.